נטוורקינג פנים אל פנים, למה ?
בעלי עסקים רבים חסרים את האמצעים, ההשפעה, היכולות להתמודד עם פעילות השיווק והמכירה המקוונת, המהווה עבורם פעילות נוספת לפעילות המכירה והשרות בעסק הפיזי. הם גם מאבדים אמון במידע המסופק על ידי ה"שותפים המקוונים" וביכולת לקיים איתם יחסים מסחריים מתמשכים. במקביל מודעים לעובדה כי יכולתם לעשות פרסום ושיווק באמצעים הקלאסיים מוגבלת. מצב זה מוביל את חלקם לעשות הדרכה במכירות ולהצטרף לקבוצות העסקיות הנתפסות כמנוף אפקטיבי להגברת שיווק ומכירה. לכאורה ניתן להסיק כי מניעי ההצטרפות והפעילות בקבוצות נטוורקינג פנים אל פנים הם עסקיים בלבד.
ממצאי המחקר :
ממצאי המחקר , מביאים משמעויות חדשות ונוספות ביחס למניעי ההצטרפות . מניעים רגשיים, חברתיים ומוטיבציוניים , שמשקלם היחסי גובר משמעותית במהלך החברות בקבוצה ואצל חלק מבעלי העסקים הופך להיות המניע העיקרי להמשך פעילותם בקבוצת נטוורקינג עסקית – לפעמים לשנים רבות.
המניעים העיקריים שנחשפו במחקר :
* היציאה מהבדידות – בעלי העסקים חשים בודדים מאוד. עם עמיתים שהם מתחרים באזורם, הם לא יחליפו דעות. כלפי עובדיהם ומשפחתם הם יעדיפו להופיע כדעתנים והחלטיים , ולמעשה הם לא מרשים לעצמם לחלוק את לבטיהם ביחס לניהול העסק.
ומרגישים בדידות. הצטרפותם לקבוצות בהן יש בודדים אחרים, שמחד , אינם מאותו עיסוק ולכן אינם מתחרים, ומאידך פועלים בכדי לעזור אחד לשני בשיווק – יוצרת יותר פתיחות, רצון לפחות לחלוק את החשיבה ובחלק ניכר מהמקרים אף להתייעץ.
* תחושת ערך ושייכות – המעבר מהיותו בעל עסק זעיר המתאמץ להצליח לחבר בקבוצה עסקית המהווה כוח תומך , כוח שמתגמל את חבריו גם בסמלי סטטוס, כוח שמנסה גם לייצר השפעה סביבתית, מגביר את תחושת הערך של הפרט ומשפר את יכולתו להציג ולמתג את עצמו. אני כבר לא פרט בודד, אני חלק מקבוצה שמעריכה עצמה ובמקרה המצליח גם מוערכת בסביבתה.
* מחויבות – קיום המחויבות ללוחות זמנים, לסיוע לאחרים, להוכחת הישגים עסקיים כלפי הקבוצה התומכת פועל כבומרנג – כמשוב חיובי שמגדיל את מחויבות בעל העסק כלפי עסקו שלו ( נתון שהופך למנוף חיובי קריטי אצל בעלי עסקים שנשחקו) .
* חדשנות ויוזמה – ההזדמנות להכיר עסקים אחרים לעומק עד כדי הבנת האינטרס והמהות בכדי לעזור ולהביא לפתחם הזדמנויות עסקיות- היא תהליך חיובי היוצר גירוי "לצאת מהקופסה והשגרה המוכרת" ולפעול עם אנשים, סביבה עסקית ומוצרים ו/או שירותים אחרים, וכתוצאה לתהליך של הנאה מההתחדשות ובחלק מהמקרים – רענון ושינוי דרכי העבודה גם בעסק האישי.
* בטחון ואמון ביחסים – פעילות השיווק, המכירה והתמיכה ההדדית פנים אל פנים הפעילות הקבוצתית השבועית , פנים אל פנים מהווים בסיס ליצירת אמון מחודש ברצון לעזור, בכדאיות של בניית יחסים עסקיים וחברתיים מתמשכים, בחום חברתי ואנושי שהולכים ונעלמים בעולם הרשתי הגלובלי והמקומי.
" אנשים הפסיקו להתראות זה עם זה, כמעט הפסיקו גם לדבר, והם בעיקר מתכתבים, ובזמן האחרון הולך ומתגבר המצב בו אתה מדבר עם נציג שרות וירטואלי- מחשב…"
(כפי שחייך ואמר בעצב אחד מבעלי העסקים).
החזרה לתפקוד עסקי בסביבה אנושית עם אנשים מוכרים ויחסים קרובים ומחזוריים, בדפוס תקשורת רב מימדי – יוצרת אמון בין חברי הקבוצה ובסביבתם העסקית /גיאוגרפית הקרובה. אמון זה, מייצר העדפה ויתרון יחסי כאשר יש הזדמנות למכור שרות למישהו שיש איתו הכרות ואמון ובמיוחד כאשר המתחרה הוא מקוון וחד מימדי, הנמצא במקום מרוחק ובלתי ידוע ומוכר.
סיכום :
כפי שיש אבדן אמון בספור "הכפר הגלובלי" , למרות התפתחות התקשורת והתחבורה ומדינות מתפרקות לעממים ושבטים – כשהמוטיב המרכזי הוא הצורך לשמור זהות והשתייכות והצורך להמשיך ולקבל תמיכה , כך מתחילה להתפתח גם בעולם העסקי "השיבה לאחור" – המאמץ להצליח לנהל עסקים עסקיים חברתיים בתוך סביבה תומכת קרובה ונותנת אמון.
הממצאים מעידים ובעוצמה כי יחד עם הרצון לעשיית עסקים, נהנים המצטרפים גם מתועלות חברתיות ורגשיות משמעותיות, שהן צורך חשוב עד הכרחי, כדי להמשיך ולתפקד עסקית ואישית.
האם הקוראים מודעים לעובדה שברשתות החברתיות/סמי עסקיות, 80% מהחברים שבחרנו ברשת שלנו (שטכנית מאפשרת לנו תקשורת לכל העולם), ושאיתם אנחנו מקיימים תקשורת תדירה , נמצאים במרחק של לא יותר משעת נהיגה מביתנו…! אלו הם אותם אנשים שאיתם אנחנו מתראים פיזית ולא רק ברשת המקוונת.
האם הקוראים מודעים לעובדה כי גם בחיים פנים ארגוניים בחברות גדולות – אלו שעושים נטוורקינג פנים אל פנים (במסדרונות, בפינות האוכל, בעמדת העבודה, בחדרי הישיבות) מוכרים יותר ומשפיעים יותר בפוליטיקה הפנים ארגונית. לגמרי לא במקרה (!) מעדיפים עובדים/עמיתים לשבת בקרבת מקום פיזית המאפשרת תקשורת בין אישית, ואלו שמחוץ למרחב ההליכה וההתראות מרגישים מנוכרים וחסרי יכולת השפעה.
בנייה של תחושת ערך, השתייכות, פתיחות , שיתוף מחויבות ואמון מהווה מרכיב קריטי בהצלחה.
הכותב – ד"ר טוביה רינדה .