ניהול עסק בעידן של חוסר ודאות – פודקאסט מומחים של לשכת היועצים העסקיים

פודקאסט ניהול העסק בעידן של חוסר וודאות החלק השני – מתמקד בהיבטים שונים של ניהול עסק והדרך להיערך מראש לתנאים של חוסר וודאות בשוק הישראלי. דרור כהן, מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק – חברת מומחים לתהליכי ייעוץ שיווקי להגדלת המכירות, ג'וד ברק – יועצת עסקית המתמחה בליווי סטרטאפים בתהליכי גיוס הון ובבניית אסטרטגיה בסביבה של חוסר ודאות, וניר שפיר – יועץ בתחום התפעול, הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה בעל ידע וניסיון רב בניהול מפעלים שונים.

סיכום תשובות המומחים

ג'וד – איך בונים תכנית עסקית כשאי אפשר באמת לחזות את העתיד?

ג'וד מסבירה שעסקית בעידן של אי ודאות אין תכנית שמנבא את העתיד אלא כלי לחשיבה אסטרטגית וניהול סיכונים .

הקרונות המרכזיים שהוא מציג:

• לבנות מספר תרחישים אפשריים ולא תחזית אחת.
• להגדיר הנחות יסוד מרכזיות (לקוחות, מחיר, קצב צמיחה) ולעדכן לאורך הדרך.
• להגדיר נקודות בדיקה (אבני דרך) שבהן בוחנים מחדש את ההתקדמות.
• לראות בתכנית העסקית מסמך דינמי שמתעדכן כל הזמן .

לטענתה, הערך של התכנית הוא לא בדיוק התחזית – אלא תהליך החשיבה שהיא מחייבת .

ניר – איך מחליטים על רמת מלאי ביטחון כשאין תחזית ביקוש יציבה?

ניר סביר שבמצבים של תנודתיות גבוהה לא ניתן להסתמך רק על תחזיות.

ההחלטה שלך על מלאי ביטחון צריכה להתבסס על:

• ניתוח שונות הביקוש ולא רק ממוצע.
• זמן האספקה ​​של הספקים (זמן אספקה).
• העלות של חוסר מלאי לעומת העלות של עודף מלאי.

הגישה שהוא מציע היא:

• להגדיר רמת שירות רצויה ללקוח.
• ולגזור ממנה את רמת מלאי הביטחון.
• במילים אחרות: מלאי הביטחון הוא החלטה אסטרטגית על רמת סיכון , לא רק חישוב טכני.

ג'וד – איך יזם מחליט כמה כסף לגייס בעידן של תנודתיות גבוהה?

ג'וד מדגישה שסכום הגיוס לא צריך להיגזר מנורמות שוק או מאגו.

במקום זאת צריך לשאול שלוש שאלות:

• מהו המסלול להגיע לאבן הדרך העסקית הבאה (מוצר, שוק, הכנסות).
• כמה זמן וכסף כדי להגיע אליה.
• איזה מרווח ביטחון צריך אם הדברים ייקחו יותר זמן.

לדבריה, יזמים רבים מגייסים לפי "מה מקובל בשוק", אך הגישה הנכונה היא לגייס את ההזדמנות שמאפשרת להגיע לנקודת הוכחת הערך הבאה .

ניר – בתנאי חוסר ודאות: לבנות סטנדרטים או לשמור על גמישות מקומית?

ניר מציג גישה מאוזנת:

• סטנדרטים נדרשים כדי ליצור יציבות, בניית ושפה משותפת בארגון.
• אך צריך להשאיר גמישות מקומית להתאמה למציאות משתנה .

הפתרון שהוא מציע:

• להגדיר עקרונות ותהליכי ליבה אחידים .
• ולאפשר לצוותים חופש פעולה בהחלטות מקומיות .
• כלומר – מערכת עם שלד יציב אך יכולת הסתגלות גבוהה.

ג'וד – איך משקיעים מגיבים לחוסר ודאות ומה יזם יכול לעשות כדי לצמצם אותה?

ג'וד מסבירה שמשקיעים מבינים שחוסר ודאות הן חלק טבעי מהמציאות הקיימת בישראל. מה שמעניין אותם הוא לא להעלים את אי הוודאות אלא לנהל אותה בצורה מושכלת .

יזמים יכולים לצמצם אותה באמצעות:

• הצגת הנחות עסקיות ברורות .
• הוכחת התקדמות דרך מדדים ותוצאות אמתיות .
• ניסויים קטנים שמאמתים את המודל העסקי.

ככל שהיזם מצליח להחליף הנחות בנתונים – רמת הסיכון בעיני המשקיעים יורדת .

ניר – איך מגדירים KPI תפעוליים כשהכיוון העתידי אינו ברור?

ניר מדגיש שבמצב כזה KPI צריך להיות מדדי ביצוע בסיסיים ולא מדדי יעד קשיחים .

לדוגמה:

• יעילות תפעולית
• זמן אספקה
• רמת שירות
• גמישות תפעולית

הרעיון הוא לבחור מדדים שמבטאים בריאות תפעולית של הארגון , כך שהמערכת תוכל להתמודד עם תרחישים שונים – גידול, קיטון או שינוי תמהיל.

המסר המרכזי שעולה מהפודקסט

הן ג'וד והן ניר מדגישים רעיון דומה: בעולם של חוסר ודאות במקום לחזות את העתיד, ניתן לבנות מערכות ניהול שמסוגלות להגיב אליו במהירות. הכלים המרכזיים הם:

• עבודה עם תרחישים
• מדינה מתמדת
• גמישות ניהולית
• וקבלת החלטות מבוססת נתונים.

כל התשובות לשאלות המצוינות הללו וכן דיונים נוספים קבוצתיים בנושא ניהול העסק בעידן של חוסר וודאות נמצאים בקישור של הפודקאסט. מוזמנים להצטרף אילנו לפודקאסטים הבאים.

דרור כהן, מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק.

הפוסט ניהול עסק בעידן של חוסר ודאות – חלק ב' הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.

ניהול העסק בעידן של אי וודאות – פודקאסט מומחים של לשכת היועצים העסקיים

פודקאסט ניהול העסק בעידן של אי וודאות מתמקד בהיבטים שונים של ניהול עסק והדרך להיערך מראש לתנאים של אי וודאות בשוק הישראלי. דרור כהן, מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק – חברת מומחים לתהליכי ייעוץ שיווקי להגדלת המכירות, מארח את איציק תבל – יועץ עסקי רב תחומי לעסקים קטנים ובינוניים וזיוה זוהר – יועצת מס ומאמנת עסקית שמתרגמת מספרים לביטחון עסקי ומחברת בין כסף, אומץ וצמיחה.

סיכום תשובות המומחים

זיוה – מהו המנגנון הניהולי הנכון לקבלת החלטות כספיות בעידן של חוסר ודאות?

זיוה מדגישה כי בתקופות של חוסר ודאות נדרש ניהול פיננסי מבוסס תרחישים ולא תחזית אחת.
המנגנון הנכון כולל:

• בניית מספר תרחישים אפשריים (אופטימי, ריאלי ופסימי).
• ניהול הדוק של תזרים המזומנים והבנה עמוקה של נקודת האיזון.
• קבלת החלטות הדרגתית וגמישה בהתאם להתפתחות המציאות.
• יצירת מרווח ביטחון פיננסי המאפשר תגובה מהירה לשינויים.

לדבריה, המטרה אינה לנבא את העתיד אלא לייצר מוכנות למספר אפשרויות.

איציק – בעידן של חוסר ודאות: האם משבר עסקי הוא בעיקר בעיה פיננסית או סימפטום לכשל ניהולי?

איציק טוען שמשבר פיננסי הוא לרוב תוצאה של בעיה ניהולית עמוקה יותר.

לרוב מדובר בבעיות כמו:

• חוסר התאמה של המודל העסקי למציאות המשתנה.
• קבלת החלטות אסטרטגיות לא נכונות.
• חוסר שליטה בנתונים ובביצועים.

הפן הפיננסי הוא בדרך כלל הסימפטום הגלוי, אך שורש הבעיה הוא בניהול ובאסטרטגיה.

זיוה – מהי הטעות האסטרטגית החוזרת של בעלי עסקים בתקופות חוסר יציבות?

לדבריה, הטעות המרכזית היא תגובה מתוך פחד וצמצום יתר.

עסקים רבים:

• מקצצים בהשקעות חיוניות (שיווק, פיתוח, חדשנות).
• מתמקדים רק בהישרדות קצרה טווח.
• מפסיקים לבנות מנועי צמיחה עתידיים.

לעומת זאת, עסקים שמצליחים בתקופות כאלה הם אלו שמצליחים לשלב בין זהירות פיננסית לבין השקעה חכמה בצמיחה.

איציק – האם ניהול בתקופת אי ודאות דורש מומחיות בניהול משברים או תפיסה מערכתית?

לדברי איציק, ניהול נכון בתקופות כאלה דורש תפיסה מערכתית רחבה.

המשמעות היא חיבור בין מספר תחומים:

• אסטרטגיה
• כספים
• תפעול
• שיווק ומכירות

הוא מדגיש שמשבר חושף חולשות במערכת כולה ולכן מנהלים חייבים לראות את העסק כמערכת אחת המחוברת בין כל הפונקציות.

זיוה – מהו צעד פרקטי שבעל עסק יכול לעשות כבר מחר כדי לשנות מומנטום?

זיוה ממליצה להתחיל בעצירה וניתוח ממוקד של הנתונים העסקיים.

הצעדים המרכזיים:

• להבין מה באמת מייצר רווח ומה לא.
• לזהות פעילויות לא יעילות שמבזבזות משאבים.
• למקד את העסק בפעילויות ובמוצרים שמייצרים ערך ורווחיות.
• לדבריה, שינוי מומנטום מתחיל בבהירות ניהולית ונתונים מדויקים.

איציק – מה ההבדל בין עסק ששורד משבר לבין עסק שמתחזק ממנו?

איציק מסביר שההבדל המרכזי הוא גישה ניהולית.

עסק ששורד:

• מתמקד בצמצום נזקים ובהישרדות.
• מגיב למציאות במקום לעצב אותה.

עסק שמתחזק:

• לומד מהמשבר ומבצע התאמות עמוקות.
• מזהה הזדמנויות חדשות בשוק.
• משפר תהליכים ומחדד את המודל העסקי.

לדבריו, משברים יכולים להפוך למנוע לשינוי ולצמיחה, אם מנהלים אותם נכון.

כל התשובות לשאלות המצוינות הללו וכן דיונים נוספים קבוצתיים בנושא ניהול העסק בעידן של אי וודאות נמצאים בקישור של הפודקאסט. מוזמנים להצטרף אילנו לפודקאסטים הבאים.

דרור כהן, מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק.

הפוסט ניהול העסק בעידן של אי וודאות הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.

בארגונים אחדים ישנה תרבות ארגונית בה להתנהלות הישיבה יש משמעות, כך שישנה הקפדה להגדיר מטרות, לזמן בדיוק את מי שצריך, עמידה בלוחות זמנים וקביעת מועדים ליישום תוצאות הישיבה. בתהליך ניהול אפקטיבי של ישיבות חובתו של מנהל הישיבה להוציא את המשתתפים "מתודלקים" במוטיבציה חיובית ובאווירה טובה לביצוע המטלות שנקבעו בה.

לעומת זאת, ישנם ארגונים שאינם מספקים משמעות רבה בביצוע הישיבות, המנהל אינו מתכונן מראש, לא מושגות תוצאות, המפגש הופך לשדה קרב ולבסוף יוצאים המשתתפים בתחושה של "בזבוז זמן".  לעתים מתקיימות ישיבות צוות בשל צורך אישי של מנהל כלשהו בחברה לעדכן את המשתתפים "שימו לב אני המנהל".

נשאלת השאלה, כיצד לנהל ישיבות צוות כך שיהפכו מעונש למקור השראה ? להלן מספר טיפים עבורכם :

1. קבעו מראש מה בכוונתכם להשיג או לקדם באמצעות הישיבה.
2. האם ניתן לממש את הכוונה באותה מידה גם ללא ישיבה (פגישה אישית)?
3. האם יש חשיבות לדעתם של המשתתפים בישיבה?
4. במידה וקיבלתם החלטה לזמן ישיבה חשוב לדעת מיהם המשתתפים בה. הזמינו רק את המשתתפים הרלוונטיים.  זכרו, כשכמות המשתתפים יורדת היעילות עולה.
5. הבהירו למוזמנים את מטרת הישיבה בשיחה או במסמך ההזמנה.
6. דרשו מהמוזמנים להכין שיעורי בית לפני הישיבה .  שיעורי בית מייעלים את הישיבה ומצמצמים את אורכה. (איסוף נתונים רלוונטיים).
7. יש ליצור חשיבות מיוחדת להגעה בזמן לישיבה, למטרתה, להקשבה בה, להצגת הדברים ולתוצאות הסיכומים שסוכמו בה .
8. בתחילת הישיבה, מנו מישהו כרשם ודאגו שירשום כל החלטה שמתקבלת.
9. כמו כן, יש לבקש מכל המשתתפים לסגור את הטלפונים והמחשבים הניידים. ניתן להפקיד את המכשירים אצל המזכירה.
10. יש לשתף את כל המוזמנים ולאפשר להם להביע את דעתם ולתרום לתוצאות הישיבה.
11. בכל החלטה, אין להמשיך בישיבה עד שכל המשתתפים יאשרו שהרשום הוא מה שהוחלט וכל אחראי לביצוע מאשר שהוא אכן לוקח את האחריות לביצוע ההחלטות .
12. בסיום הישיבה תפקידו של המנהל : להפיץ פרוטוקול קצר המפרט את עיקרי הדברים, רשימת החלטות שהתקבלו, המשימות שניתנו לביצוע, שמות האחראים ליישום המשימות, לוח הזמנים להשלמתן.
13. לאחר הישיבה ועד לישיבה הבאה, עדכנו את חברי הצוות בכל התקדמות משמעותית שהושגה ובכל מכשול משמעותי שנתקלתם . אם אין בקרה על סיכומי הישיבה – אין לה משמעות !
14. בישיבה הבאה שתעסוק באותם הנושאים יש לבצע בתחילה : סקירה מהירה של סיכום הישיבה הקודמת, בדיקת ביצועים מול היעדים שנכתבו בפרוטוקול, קבלת משובים על מכשולים קיימים ורק אז להמשיך את הדיון.

הצלחה לכולם

הכותב : דרור כהן, מנכ"ל חברת המומחים המרכז הישראלי לשיווק, המתמקדת בהקמה, ניהול והדרכת מערכי מכירות בארגונים וחברות להגדלת המכירות  , ניתן לקבל מהחברה שירותי ניהול חיצוני של צוות המכירות – Outsourcing.

הפוסט ניהול אפקטיבי של ישיבות צוות הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.