הגדרת "דבר פרסומת"

דברי פרסומת הם "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

החוק מגביל את היכולת של עסקים לפרסם את עצמם, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים שתקציבי הפרסום שלהם מאוד מוגבל. וכמו כן בין חברות וגופים לבין לקוחותיהם. ולכן העסקים והחברות מחויבים להיערכות משפטית, מסחרית, טכנולוגית ותקציבית.

על מנת להימנע מתביעות והטרדות משפטיות – אזרחיות ופליליות – כל עסק, חברה וארגון צריכים לבחון את השפעות החקיקה לתחום בו הוא מצוי, להיערך בהתאם ולבחון חלופות מתאימות.

בשלב זה על פי לשון החוק, איסורי החוק חלים על:

• דברי פרסומת הנשלחים באמצעות פקסימיליה.
• מערכת חיוג אוטומטית.
• הודעות אלקטרוניות (כדוגמת הודעות דואר-אלקטרוני) והודעות מסר קצר (כגון SMS או MMS).

חשוב לציין, שפניה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית העסק באחת מהדרכים המצוינות לעיל במטרה לקבל הסכמת הנמען לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות הסעיף.

מכוון שהחוק עדין לא עמד במבחן הפסיקה, רצוי להתנהל במשנה זהירות בכול האמור ולכבד את לשון החוק.

לדעתי בפניה הראשונה רצוי שלא לכלול דבר פרסומת, אלא תיאור העסק / החברה של הפונה ולבקש את ההסכמה כאמור.

הוראות החוק אינן חלות על משלוח דברי פרסומת באמצעות דואר רגיל, וכן לא על שיחות שיווק ומכירה אנושיים (טלמרקטינג) בלי מעורבות של מערכות חיוג אוטומטיות.

פרסום בחירות מותר

להלן דוגמאות לפרסומות שלא ייחשבו למסרים אסורים לפי החוק:

• מסר שעניינו בחירות (לוועד עובדים, לרשויות מקומיות, לכנסת וכו'). המחוקק הוציא מסרים כאלה מחוץ לתחולת החוק, והם אינם עונים על האיסור, בהגדרת דבר פרסומת, לעודד הוצאת כספים מאנשים.
• מסר הקורא לתרום כספים למטרה חברתית, לגמילות חסדים וכיו"ב. מסר כזה לא ייחשב כמופץ באופן מסחרי.
• עלון מידע (newsletter) הכולל אינפורמציה מקצועית בלבד. מסר כזה אינו כולל דבר פרסומת.

הנחיות למפרסמים בהתאם להוראות החוק

• מפרסם יציין את הפרטים האלה באופן ברור ובולט שאין בו כדי להטעות.
• היותו דבר פרסומת, המילה "פרסומת".
• שמו של המפרסם, כתובתו, ודרכי יצירת קשר.
• דרך אפשרית למשלוח הודעת סירוב מצד הנמען.

אחריות מנהלים

לשון החוק מתייחסת בנפרד למנהלי תאגיד כאחריות לנושא משרה, מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק ו/או הפרסום חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו

העוברים על הוראות החוק יהיו חשופים לקנסות כספיים הקבועים בחוק העונשין.

הפרת הוראות החוק תהווה עוולה אזרחית, נמען שיישלחו אליו דברי פרסומת בניגוד לחוק, יהיה רשאי לתבוע מהמפרסם פיצויים ללא הוכחת נזק, בשיעור של עד 1,000 ₪ לכל הודעה שנשלחה אליו.

מאת עו"ד ירון אילון
נייד: 054-4498812

האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

הפוסט הגבלת הפרסום בדואר אלקטרוני הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.

חברה הנה אישות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע והנדרשת במהלך פעילותה לעמוד בתשלום חובות לגורמים השונים כלפיהם התחייבה במסגרת עסקיה. בעניין זה עולה השאלה – מהם הכלים העומדים לרשות בעלי החברה כאשר היא הופכת לחדלת פירעון, כך שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה לנושייה ?

חוק החברות תשנ"ט – 1999, מאפשר פירוק של חברה בשל עילות הפירוק הנקובות בו. ולכן, ישנן שלוש דרכים לפירוק מסוג זה:

• פירוק בידי בית המשפט
• פירוק מרצון וללא התערבות בית המשפט
• פירוק בפיקוח בית המשפט.

סגירה וחיסול חברה בידי בת המשפט

במקרה שהפירוק בידי בית המשפט, רשאים בעלי החברה / בעלי המניות באמצעות החברה, להגיש בקשת פירוק לביהמ"ש בה יוכיחו, כי מתקיימת עילת פירוק לפיה החברה הייתה לחדלת פירעון הוכחת העילה אפשרית באמצעות צו מהוצאה לפועל ו/או צו בית משפט לטובת נושה של החברה שלא קוים ו/או, הצגת חוב העולה על 5 שקלים שהגיע זמן פירעונו והחברה לא נענתה לדרישת הנושה תוך 3 שבועות ו/או לאחר דיון והצגת מסמכים המשכנעים את בית המשפט באמצעות פירוט חובותיה המותנים והעתידים של החברה, שאין ביכולת החברה לעמוד בחובות.

סגירת חברה והליך פירוק מרצון

במקרה של פירוק מרצון וללא התערבות בית המשפט, הנו הליך אשר נוצר ביוזמתה של החברה, המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט. בפירוק שכזה מקבלת החברה החלטה שלא מן המניין (לעניין זה, "החלטה שלא מן המניין" היא החלטה שהתקבלה ברוב של 75% מהחברים שהצביעו באסיפה הכללית, כשעל האסיפה ניתנה הודעה כדין לפי הוראות התקנון ואם אין הוראה בתקנון – ניתנה הודעה 14 ימים לפניי האסיפה), כי בשל חובותיה היא אינה יכולה להמשיך בניהול עסקיה. על בסיס הסכמה זו בין בעלי החברה / בעלי המניות והנושים, החל מקבלת ההחלטה כאמור, פוסקת החברה מלנהל את עסקיה, למעט הדרוש לפירוק מועיל. יובהר, כי התנאים המקדימים לפירוק מרצון ע"י החברה (בשונה מפירוק מרצון על ידי נושים כוללים עריכת הצהרת כושר פירעון ע"י דירקטוריון החברה ושליחתה לרשם החברות במועד הקודם לזימון חברי החברה לאסיפה, בה תתקבל ההחלטה בדבר פירוק מרצון.

פירוק חברה בפיקוח בית המשפט

במקרה של פירוק בפיקוח בית המשפט, הנו הליך המשלב פירוק בידי בית המשפט ופירוק מרצון. הפירוק מתחיל כפירוק מרצון ע"י החלטת האסיפה הכללית ובהמשך מתנהל בהשגחתו של בית המשפט. בתום פירוק החברה באחת משלושת הדרכים שצוינו להלן, מורה בית המשפט על חיסולה של החברה.

על מנת להתמצא בסבך הדין הקיים, לא לעשות טעויות בהליך במטרה להימנע מעיצומים כספיים כלפי החברה ו/או בעלי המניות. רצוי ואף מומלץ להיוועץ עם עורך דין אשר יתאים ויאתר את המסלול המתאים ביותר בנסיבות הקיימות.

*מאמר זה נכתב באדיבותו של עו"ד ירון אילון .03-7161515

כל האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני של עורך דין.

מוזמנים לפנות לעו"ד ירון אילון במקרה הצורך.

ובתקוה שהמאמר סייע עבורכם – המרכז הישראלי לשיווק, מומחים בתהליכי ליווי ויעוץ עסקי להגדלת המכירות .

הפוסט סגירה וחיסול חברה הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.

הוראה זו יצרה אין ספור הזדמנויות חדשות לעסקים ופתיחת דלתות : למשרדי ממשלה, קופות החולים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות ( רשות הנמלים, רכבת ישראל, רשות שדות התעופה ועוד) היקף המכרזים בשנה, הנו כ- 50 מיליארד שקלים. המנוף העסקי הנובע מזכייה במכרז עבור העסקים הנו בונוס מעבר לפעילות השוטפת הקבועה. כדי להצליח בהגשת מועמדות דרך המכרזים, להלן מספר טיפים מעשיים:

• חיבור למאגרי מידע המספקים מידע שוטף על מכרזים (יפעת מכרזים, אתר GOV , קו מנחה או אתר הכוונים המרכז את המכרזים מאתר GOV ).
• הכנת העסק להשתלבות עתידית במכרזים (תקנים, רישיונות, אישורים וכו' ).
• איסוף מידע על המתחרים הגדולים בתחום הרלוונטי, דרכי פעולה ואפשרויות שיתופי פעולה.
• בחינת תנאי הסף המפורסמות. האם הם עומדים ביחס ישיר למול הוראת השעה ואם לא, אז לא להסס לפנות ישירות למשרדי החשב הכללי / מנהל הרכש ולידע על דרישות סף לא תואמות את הוראת השעה.
• בחינת היקף המכרז והיכולת להתמודד עימו כשתזכו .
• חישובים וניתוחים פיננסיים, האם כדאי לגשת למכרז מבחינה כלכלית? או שכרגע לא ניתן לעמוד בו .
• היעזרו עם גורמים מקצועיים יועץ עסקי, עו"ד, כלכלן / רו"ח.
• השתתפתם במכרז ולא זכיתם מסיבות לא ברורות, היוועצו עם עו"ד לפני הגשת עתירה ו/או תובענה מנהלית.

עסקים המזהים את המנוף העסקי העומד לפניהם מותב שיזדרזו ויתחילו לבחון וללמוד את הנושא מקרוב על מנת להשתלב במכרזים הרלוונטיים שיתפרסמו בתחום בו הם עוסקים.

ככול שישתתפו יותר עסקים במכרזים ממשלתיים כך יגבר הלחץ והגורמים הממשלתיים יזהו את הפוטנציאל הגלום בשילוב עסקים קטנים ובינוניים וישנו את הגישה ויפתחו יותר מהר את הדלתות לעסקים.

הכותב : ירון אילון עו"ד, מנכ"ל הכוונים בע"מ, משרד לפתרונות ייעוץ שיווקי ארגוני ופיננסי, העוסק בליווי חברות ועסקים – www.72n.co.il 

הפוסט ההשתתפות במכרזים כמינוף עסקי הופיע לראשונה ב-המרכז הישראלי לשיווק.